שכבת הקורטקס החיצונית אחראית על ייצור מלחים – הורמון האלדוסטרון מווסת את כמות המים והמלחים בגוף (נתרן ואשלגן), וכמו כן גם את לחץ הדם. הפרעה בהפרשה של אלדוסטרון עלולה להוביל לסחרחורות, ירידה בלחץ הדם, מתן שתן רב, חשק לאוכל מלוח ועוד.

שכבת הקורטקס האמצעית אחראית על ייצור סוכר – הורמון הקורטיזול מווסת את כמות הסוכר בדם (יחד עם הלבלב), חילוף החומרים ופעילות מטבולית, וויסות לחץ הדם, ריפוי דלקות ושליטה על מערכת ההובלה של הורמוני התריס אל תוך רקמות הגוף.

שכבת הקורטקס הפנימית אחראית על ייצור הורמוני מין ופריון – הורמוני הטסטוסטרון והאסטרוגן האחראיים ליצר המיני ולפריון תקינים.

שכבת המדולה מייצרת הורמוני סטרס (לחץ) – הורמוני ההאדרנלין והנוראפינאפרין המופרשים במצבי סטרס וסכנה. ההורמונים הללו מגבירים את הדופק, מרחיבים את כלי הדם ומאפשרים תגובה מהירה לסיטואציה המלחיצה.

הערות:

• חומר הגלם לכל ההורמונים המיוצרים על ידי שכבת הקורטקס של בלוטת האדרנל הינו כולסטרול. לכן, רמות נמוכות מדי של כולסטרול עלולות לפגוע בתפקוד התקין של בלוטות האדרנל.
• ההורמונים של שכבת הקורטקס מופרשים באופן מחזורי לאורך היום – כמות גבוהה בבוקר ונמוכה בערב. פגיעה במחזוריות המתוארת עלולה לפגום בהפרשה התקינה של ההורמונים של בלוטת האדרנל. 
• בניגוד לקורטקס, המדולה של בלוטות האדרנל אינה איבר הורמונלי אלא מצבור של תאי עצב. תאי עצב אלה מייצרים הורמונים המעניקים ״זריקת מרץ״ ומאפשרים את תגובת ה- ״הילחם או ברח״ (Fight or Flight) הדרושה במצבי סטרס קיצוניים.