"אם ניתן היה לשים פעילות גופנית בתוך גלולה, אז היתה זו אחת מהתרופות הכי טובות ויעילות שאי פעם הומצאו."

ניק קאוויל.

פעילות גופנית חיונית בכדי לשמור על בריאות תקינה. מחלת ההשימוטו פוגעת בקצב חילוף החומרים ואילו פעילות גופנית מאיצה את חילוף החומרים באופן משמעותי.

לכן, אם את סובלת מהשימוטו עליך להקפיד להפעיל את הגוף בצורה נמרצת אך מאוזנת.

כיצד פעילות גופנית יכולה להיטיב עם מחלת ההשימוטו?

שמירה על מערכת חיסון מאוזנת ובריאה: פעילות גופנית קבועה מפחיתה דלקתיות ומורידה את הסיכוי להתלקחות אוטואימונית.
פעילות גופנית עוזרת לשמור על משקל תקין: ישנה חשיבות רבה לעובדה זו שכן אחוז שומן גבוה מעלה את השכיחות להפרעות אוטואימוניות.

פעילות גופנית מסייעת להפחית סטרס: פעמים רבות, אנשים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס נוטים לסבול מסטרס גבוה.

שיפור מצב הרוח: פעילות גופנית משפרת את מצב הרוח, דבר המאפשר לטפל גם בסימפטומים אחרים של השימוטו כגון דיכאון ועייפות.

כיצד פעילות גופנית עלולה לגרום דווקא להחמרת הסימפטומים של מחלת ההשימוטו?

אנשים עם תת תפקוד של בלוטת התריס או השימוטו צריכים להימנע מפעילות גופנית מאומצת ו/או מפעילות גופנית ממושכת ו/או מפעילות גופנית בתכיפות גבוהה מדי.

פעילות גופנית רבה ולא מאוזנת עלולה לכלות את מאגרי הורמון ה- T3 בגוף ולגרום להחמרת סימפטומי מחלת ההשימוטו.
אפשרי לגופך לנוח בין יום ליומיים בין אימוני הכושר בכדי להשיב את הגוף לרמות T3 תקינות.

נשים רבות הסובלות ממחלת ההשימוטו סובלות גם מכאבי שרירים ומפרקים. פעילות גופנית בעצימות נמוכה המפחיתה את העומס על המפרקים, עשויה להיות בריאה ומיטיבה יותר מפעילות גופנית בעצימות גבוהה.
פעילויות גופניות העשויות להיות טובות עבורך: יוגה, פילאטיס, הליכה, שחיה, רכיבה מתונה על אופניים ושימוש במכשיר אליפטי בחדר הכושר.
פעילויות גופניות העלולות להחמיר את מצבך הבריאותי: ריצה, קרוס-פיט, קיק בוקסינג, מרתון ושאר פעילויות הדורשות מאמץ ניכר ומתמשך.