גברים ונשים חולקים חלק לא מבוטל מהסימפטומים של מחלת ההשימוטו. למשל, עייפות, עצירות ועור יבש. 

אולם, בעוד נשים רבות עולות במשקל ללא כל סיבה נראית לעין, גברים סובלים מהדלדלות שרירים וכתוצאה מכך לירידה בכוח הפיזי. 

קיימים סימפטומים הנפוצים יותר אצל גברים והנה רשימה חלקית שלהם:

• חוסר מוטיבציה ואובדן תחושת ביטחון עצמי.
• סימנים של הזדקנות מואצת: רתיעה מקור, התקרחות, עייפות, שינויים במרקם העור כמו יובש ואובדן אלסטיות, ירידה במסת השריר וחולשה פיזית. 
• הפרעות קרדיו-ואסקולריות: הגברת הסיכון לחלות במחלות לבביות.
• ירידה בפריון וחשק מיני ירוד: הפרעות זקפה והימנעות מכוונת מאינטימיות.
• שינויים במצב רוח: עצבנות, קושי בהתמודדות במצבי לחץ, חרדה ודיכאון. 
• חשיפה מוגברת לזיהומים עקב ירידה ביעילות מערכת החיסון. 
• ערפול מוחי: קושי לחשוב בצורה בהירה ולקבל החלטות.
• הפרעות למערכת העיכול: עצירות, גאזים, נפיחות בטנית וכאבי בטן. 

רמות נמוכות של הורמון הטסטוסטרון עלולות לגרום לסימפטומים דומים לאלו של מחלת ההשימוטו. 

אך פעמים רבות הסיבה לרמות הנמוכות של הטסטוסטרון היא היא מחלת ההשימוטו. טיפול ברמות הטסטוסטרון הנמוך המתעלם מהגורם האוטואימוני – דינו להיכשל. במילים אחרות, חובה לטפל במחלת ההשימוטו בכדי להעלות את רמות הטסטוסטרון ובכך להעלים את הסימפטומים הפוגעים בגברים רבים.

תת פעילות של בלוטת התריס עלולה לגרום לרמות נמוכות של הורמון ה- SHBG (Sex hormone biding globulin). הורמון זה משמש כ-״דוור״ של הורמון הטסטוסטרון לכל תאי הגוף וירידה ברמתו משמעה ירידה בזמינות הטסטוטסרון לתאים. חשוב להדגיש, ירידה ברמות שני הורמונים אלו, טסטוסטרון ו- SHBG, מקושרת פעמים רבות לירידה בפוריות.

בדומה לנשים, ישנם טריגרים רבים להופעת מחלת ההשימוטו אצל גברים: סטרס המתיש את בלוטת האדרנל, מעי דליף, הצטברות של רעלנים וזיהומים ועוד.

בנוסף, לתת פעילות של בלוטת התריס יש השפעה שלילית ישירה על בלוטת יותרת המוח (Hypothalamus) דבר המפריע לייצור תקין של טסטוסטרון. 

מצד שני, רמות טסטוסטרון נמוכות עלולות להוות טריגר או גורם מחמיר, ואפילו תופעת לוואי, של מחלת ההשימוטו. 

לעיתים, קשה להחליט מה הביצה ומה התרנגולת – כלומר מי הופיע קודם: מחלת ההשימוטו או רמות נמוכות של טוסטסטרון.