מחלת השימוטו יכולה גם להטעות ולהתחיל דווקא באופן פתאומי ואגרסיבי כפעילות יתר של בלוטת התריס. במצב זה, הסימפטומים מופיעים במפתיע בצורה סוערת, ברורה ומובחנת. בראשית הדרך נהרסים תאי בלוטה בריאים רבים ובזמן קריסתם משתחררים לזרם הדם הורמוני T3 ו- T4 שאוחסנו בתאים. הצפת הורמוני התריס בזרם הדם עלולה לגרום דווקא לסימפטומים של פעילות יתר של הבלוטה כפעימות לב מואצות, חרדה והתקפי פאניקה. שלב זה של המחלה קרוי Hashitoxicosis וניתן ליטול תרופות קונבנציונליות לטיפול בשלב זה של המחלה בכדי להרגיע את הסימפטומים הסוערים. בסופו של דבר, כאשר הורמוני בלוטת התריס הרבים יעלמו מזרם הדם, יתייצב הגוף על מצב של תת פעילות. 

לאור הסימפטומים הסוערים, שאינם חד משמעיים, בדיקת דם פשוטה של ערכי נוגדנים תוכל להכריע בקלות אם הינך סובלת ממחלת האשימוטו או ממחלת גרייב׳ס, מחלת יתר הפעילות הנפוצה ביותר. המשיכי לקרוא על בדיקות הדם שכדאי לך לעשות.

הטיפול הקונבנציונלי נשען ברובו על תירוקסין סינטטי (לבותירוקסין) ונמכר בבתי המרקחת תחת השם יוטירוקס או אלטרוקסין. חשוב להתאים את המינון במדויק בכדי לטפל ולהעלים חלק ניכר מהסימפטומים הנגרמים עקב תת פעילות בלוטת התריס. פעם בחצי שנה חשוב לבדוק שהאיזון ההורמונלי נשמר ולערוך בדיקות דם בכדי לוודא זאת.